ישי ריבו הוא קול חדש שהספיק לשיר אצל עידן רייכל וגם בשירים שעלו מן האפר – "אחכה לו", המוזכר כאן למעלה. עכשיו אלבום הבכורה שלו. הוא זמר-יוצר, כותב ומלחין ושותף בעיבודים. שייך לזרם החדש במגזר הדתי, ששר שירים בעלי תוכן אמוני-רוחני. ריבו שואב מהרזאלים, מהבנאים ובעיקר משולי רנד. רנד ייסד בזמנו את הנישה הקרויה על שמו, במסגרתה חוברת כתיבה אישית-חווייתית, מתובלת פסוקים ושברי מובאות, ללחנים "חופשיים" מכבלי המגזרי-חסידי-מסורתי וגו'. ריבו פחות מבריק מרנד, אבל משלב יותר ממנו: "חושך שבטו, מבלי לחשוך את אהבתו/ מושיט את שרביטו לכל הפושט ידו/ עין לא מעלים, מעל צאן מראיתו/ גם כשאנו שברי כלים, עודנו כלי חמדתו…", (שיר הנושא).

או: "…ואז יפוח היום והשקר יתאדה/ אז יצאו במחול כל איילות השדה/ וידלגו על הרים ולא מחמת אימת השועלים/ ומחגווי הסלע יזרמו מים חיים/ בין סתרי המדרגה להשקות שושנת העמקים/ ולהקים משכן שיסיר את סבלותינו מכאן…", ("קול דודי"). זה כבר הרבה יותר משילוב פסוקים. ריבו ממש רותם את שיר השירים לעגלת הרעיון שלו ונוסע על זה.

הלחנים של ריבו מפתיעים מאוד. הוא עושה אפילו ג'אז, אפילו סווינג והקצב מתכופף. היה פעם מישהו, ישראל בראון אחד, שזרח ל-15 שניות וזכה באיזה "כוכב נולד". ריבו מלחין וגם מגיש באופן שמאוד מזכיר את בראון דנן, אבל הוא טוב מ"אז תרימו עוד כוס יין" עשרת מונים.

11 רצועות ממש טובות יש כאן, בתוכן גם "יגדל אלוהים חי" ו"אם ננעלו", בגרסת ריבו. למעט "אהלן וסהלן" שמקלקל את השורה, מדובר פה בפריצה גדולה, גם אם הדרך כבר כבושה. הוא כמעט נוגע בזה, הוא כבר ממש שם ואני צריך כבר ממש למהר. ומי שהבין את המשפט האחרון  – שירים  טלפון.