אמרה לי ורדינה:

תכתוב משהו לדינה

אבל תהיה עדין, אה?

ללא התפלספויות

ובלי גסויות.

אמרתי לה: את על כדורי הזיות?

דינה בלי גסויות?

אין חיה כזאת

מכירים את התימני שהרופא אמר לו?

לא.

אמרה לי ורדינה:

תכתוב משהו לדינה

ושיהיה נחמד וחביבי

לא אביבי ולא סתווי

לא המוני, לא בינוני

(מכירים או לא, את התימני?)

בלי התחכמויות ובלי להיות ציני

ובעיקר בלי שטויות מהתחום המדיציני

אז ככה: זונה אחת באה לרופא…

לא יפה.

זאתי, ורדינה, יש לה בקשות

קשות

אח, דינה, דינה

ככל שנדרים או נצפינה

לא נמצא עוד כמוך וכמו חיוכך

חיוך שבעצם מתחיל מהחך

זה שתמיד בשפתון ממוסגר

זה שנדמה כי אף פעם לא נסגר

גם כשקשה לך, ולמי לא קשה

מה שמזכיר לי, ולמי לא מזקיר:

מכירים ת'בדיחה על הדודה והקוזינים?

ואת זאת על זהבה ושלושת הגרוזינים?

אח, דינה, דינה

לא תמיד סוכרייה, לא תמיד פלסטלינה

לפעמים היא לוקחת לה טון של קיבוצניק

ושולחת חצים בשפה של שיפוצניק

אך גם אם אל בין ציפורניה תיקלע

תמיד תוכל להתלהב מהלק

אח, דינה, דינה

מה נתלונן ומה נלינה?

אל מול החלום הרטוב

על המראה האהוב

של מצוקי כפר חרוב

מכירים את הסיפור על ההיא עם האלה

שהיו לה בגודל של שני סירי פלא?

מכירים-מכירים, אבל בכל זאת ספרי

כי להקשיב לך זה כמו לאכול את הפרי

אנחנו הרי מכירים את הטעם

ובכל זאת נהנים מחדש בכל פעם

אז דינה שלנו כבר בת ארבעים

וכך יסופר בדורות הבאים

על אחת עם חושחש יוצא מהכלל

לזהות מצבים עם פוטנציאל

בהם בפחות משבריר של דקה

היא תשלוף לעולם עוד הברקה

ותקפיץ את הקטע לגובה של צחוק

שיש האומרים – הוא מעבר לחוק

אמרה לי ורדינה:

תכתוב משהו לדינה.

עוד בטרם בכלל הספיקותי לזוזה

לצוד אל העט פירורים של המוזה

וכבר זה הדף במילים מתמלא

משפטים ובתים, ואני לא מתפלא:

כשמדובר באישה עם כאלה עוצמות

השיר, בלעדיי, כבר כותב את עצמו.

מזל טוב גברת ………… החדשה

נו, איך ההרגשה?

אנחנו מהצד של החותנת

זאת שרק מחמאות נותנת

בחודשים הראשונים של ההתחלה,

אבל אחר כך – מאשאללה…

החותנת, זאת שגם בעוד 20 שנה תדע טוב ממך

מה הכי טוב בשביל בעלך

ועם כל הקסמים שתחוללי במטבח,

אפילו פנטומימה,

הוא תמיד יתגעגע לאוכל של אימא.

זאת שכרגע כל כך בעדך, החותנת, נו,

שכל כך רצתה שכבר תתחתנו,

פתאום יש לה איזה געגוע

פתאום טלפונים פעמיים בשבוע

והנה כבר הסבלנות נשמטת והולכת

ונו, נו, נו, מתי כבר תביאי לנו נכד.

וכך היא תתרוצץ סביבכם שמונָה סוגי ריצות

וכך היא תיתן לכם עצות לא נחוצות

כי איך שתהפכו את זה, החוצה או פנימה

ואיך שתסתכלו על זה אחורה וקדימה

אימא יש רק אחת

וזאת – חתיכת אימא.

אז מזל טוב לך , עוד גברת ………

אנחנו בטוחים ש…………………..

כבר כשנולדה אי שם בשנות החמישים

היא פיתחה מוזרויות, שאנשים מתלחשים

וכך עם החיתול ועם דמעות על הלחי

התחילה העוינות שלה כלפי בית השחי

הייתה הילדה הכי יפה בגן

היה לה את זה אז – רואים את זה עד כאן

רק שהיו לה לפעמים התקפים של בכי

בגלל העניין הזה עם בית השחי

ביסודי וגם בכיתות של התיכון

נראתה כמו כולם, עשתה רק מה שנכון

אבל בעצם היא נסוגה מדחי אל דחי

עם הסיפור המוזר הזה של בית השחי

וכשאתה מסתכל על זה בעין שקולה

היא בעצם לא כל כך שונה מכולם

אז אצלה, איך נאמר, זה בבית השחי

ולך תבין על מה היא בכלל מתרגזת

סתם מקום נחמד של דאודורנט ורֵייזר

אבל אין מה להבין בַּבחורה כשהיא בקטע

אתה אומר לה "בית שחי" והיא כמעט מתה

כך שבצבא היה ברור מאוד מדוע

כל כך קשה היה לה עם העניין של להצדיע

היא טורטרה שם ארוכות מן הפח אל הפֶּחי

הכול בגלל הקטע ההזוי של בית השחי

ועד היום הגבעות האלה שהכתפיים גג להן

עושות לה את המוות כשהיא חושבת עליהן.

ולא מובן: מכל הגבעות המפוארות שלה, איך היא

לוקחת את הסטייה שלה דווקא לבית השחי

דניאל ועמית

הוא גר בחיפה לבדו בדירה שכורה

עמיתי סטודנט עסוק להנדסה

היא נולדה ראשונה, הבכורה הנסיכה

דניאלי, החכמה קפצה כיתה

גדלו בקצרין ויונתן

מרחק כל כך קטן

לא נפגשו בכלל

רק אחרי שנים עשרים ושתיים

במקרה (אין מצב)

נפגשו במסדרון

בין כיתות בטכניון

היא חרשה למבחנים

הוא תמיד עזר לתלמידים

כל כך רומנטי

משפחת לאב לאב לאב לאב לאב

עמיתי לאב לאב לאב לאב לאב

וזה טוב טוב טוב טוב טוב

גם דניאלי מאוהבת

היא לבנה ברבורית מרוקאית-בולגרית

חצי תימנייה, איזה סלט נפלא

הוא מנגן מפוחית גם גיטרה ומקליט

מרוקאי משני צדדיו ההוריים

למרות כל מה שנאמר

על המוצא המפואר

הערב לא יהיה

אפילו צליל אחד רזה

במזרחית

כי הזוג הזה שומע

מאחד ועד למאה

איינשטיין, ארצי, סחרוף

ביטלס, כהן וחנוך

'שכנזים

משפחת לאב לאב לאב לאב לאב

עמיתי לאב לאב לאב לאב לאב

וזה טוב טוב טוב טוב טוב

גם דניאליק מאוהבת

הוא אמר לה נוסעים והציע נישואין

איזו הפתעה עוד חודשיים חתונה

היא אמרה לו כן-כן אני רוצה להתחתן

הו בייבי, איתך ביחד אזדקן

אמרה לו כן

הוא הציע לה והיא אמרה לו כן

בייבי כן

אמרה לו כן

הוא הציע לה והיא אמרה לו כן

בייבי כן

איזה ערב נפלא החגיגה כבר נפתחה

היי מותק, רוצה להתחתן איתךָ

זה המבט השונה, או שזה הלב המורתח

לא משנה, רוצה להתחתן איתךְ

על פי "marry you" של ברונו מרס

מילים עבריות: בני איתן

ביצוע: משפחות בוגנים, חג'בי, דרי

צילום ועריכה: טל בוגנים

הוקלט באולפני "פאוזה" כפר חרוב, טכנאי: תומר פינק

הרשו לי להגיד כמה מילים

בְּהִתכָּנסוּת נִרעדת של צלילים

אז צחצחו גרונות, כַּוְונוּ כֵּלים

ויאללה!

בְּסך הכול אנחנו מתרגשים

וּבַאנו כאן הערב כדי לַשיר

לכבוד הנַעֲרה בת חמישים

אז יאללה!

יאללה, הבס מורח

יאללה, טנור צורח

יאללה, סופרן תופס ירח

כשהאלט לַצד בורח

בְּלִי כְּמוֹ וּבְלִי כַדוֹמֶה

יאללה, חילוף קידומת

יאללה, יאללה, יאללה

אני זוכר בַּהתחלה חשש

הנַעֲרה הייתה ילדה ממש

הכול היה טרי, הכול חדש

היינו בן יחיד, לַשיר נרגש

מאז הזמן הטס לא מאחֵר

ויש לה חבוּרוֹת מְלוֹא פסנתר

עוד רגע היא תתחיל גם לצייר

ויאללה! יאללה!

יאללה, תנשום לַבֶּרֶך

גם אם זה רק בערך

הִנֵה, דָגֶש בַּחֵך נתת

מלמעלה עד למטה

יאללה, שירי מולדת

יאללה, יש יומולדת

יאללה, יאללה, יאללה

אז חמישים עכשיו הגיל שלך

חֲצי מזה כולנו כאן איתך

שרים בַּחוֹם וּכְשֶמטר ניתך

נשיר איתך עד שהדם ירתח

ראינו איך את רצה על קלידים

למדנו תַּ'מסובך בַּעיבודים

למען איזה רגע זך-נשגב

של ההרמוניה בַּפסגה

ויאללה!

…הבס מורח

יאללה, טנור צורח

יאללה, סופרן תופס ירח

כשהאלט לַצד בורח

בְּלִי כְּמוֹ וּבְלִי כַדוֹמֶה

יאללה, חילוף קידומת

יאללה, יאללה, יאללה

יהיו ימיִיךְ ורד

מותק כמו דבש כוורת

הִנֵה החבורה מוסרת

זֵר אוהב לַמתבגרת

ביי-ביי קידומת ארבע

יאללה, הכֵּיף נשאר בּךְ

יאללה, יאללה, יאללה

על פי "הלאה" של נעמי שמר

מילים: בני איתן

פסנתר: אירית ישראלי

חבורת הזמר "קול ברמה"

(פתיחת המפוחית של "love me do")

בסוף ינואר 63',

שני להיטי ענק יצאו את החלד

"love me do" ואיילה פלד

שניהם להיטים מוצלחים מאוד

חוגגים עכשיו יובל חוצה-מאות.

בעוד הלהקה ההיא מזמן נפרדה,

איילה שלנו – כמו פלדה

כילדה קטנה הגיעה לבני יהודה

ועם מעט מבני גילה גדלה כמעט לבדה

הסתומים מהעמק איתם למדה

השחיזו אצלה איזו ציניות נחמדה

בקיצור, הילדה בנתה את עצמה

אולי לא לגובה – אבל איזו עוצמה

היא גילתה שהחיים הם מתנה

אז היא רוקדת איתם ריקוד של נתינה

כי מי שנותן – מקבל מאוד

ומי שמקבל – נותן  עוד

אם יש איזה צורך בסביבה

אם יש איזו בעיה שמבקשת תשובה

איילה מתייצבת עם ה"לתת" הזה שלה

כמה קטנה – ככה גדולה

היא שרה איתנו בשורה של האלט

שורה שמזמן הפכה כבר לקאלט

תמיד מוכנה עם כל הצלילים

וכל הקולות וכל המילים

בשבילי היא העוגן של המקהלה

כאילו בתוך כל זה יש לה צליל משלה

יש בה איזה חוזק שקט

שלא זז גם אם העולם מתמוטט

אם תשאלו אותה

איך כל זה מתרכז במקום כל כך… קטן

היא בטח תגיד: זה מה שאלוהים נתן

ועכשיו לשאלה ההכרחית:

שמתם לב למפוחית?

כי זו המפוחית הממזרת

היא הכלי הכי קטן בתזמורת

אבל איזה כלי, איזה גיוון

איזו עוצמה שנותנת כיוון

אז גבירותיי ורבותיי,

הרימו גביעים וגביעות

לחיי חמישים השנים הבאות

אנחנו אוהבים אותך איילה

כמה קטנה – ככה גדולה

ביד אחת עוד בילדות

והשנייה כבר בבגרות

בצומת שלוש-עשרה בחור

ומחפש את התמרור

אבל עולם המבוגרים

חסר תמרור ורמזורים

המון שאלות עולות קשובות

ואין יותר מדי תשובות

ברמז החיים קורצים

זה ליטופים וגם קוצים

לגובה הנכון קופצים

ואז מוצאים מה שרוצים

או שרוצים מה שמוצאים…

שי, שי, ילד חלומותיי

עלם חמודותיי, שי

המשפח בחיבוקים

תסביר לך את החוקים

מה שיותר מתרחקים

בגעגוע מתרפקים

על זמן ילדות רחוק וטוב

עכשיו זה עוד נראה קרוב

צלם את זה, זה יעבור

העבר לא יודע איך לחזור

המתנות באריזות

מתנות החגיגה הזאת

ומתנה אחת גם לי –

אתה המתנה שלי

בצומת שלוש-עשרה עכשיו

לכל כיוון לצעוד אפשר

אומרים שאם תלך ישר

האלוהים ידאג לשאר

ידאג לך לכל נשאר