ביקורות מוסיקה
וְאת שיר – שחר גוטמן
"ואת שיר" הוא האלבום השני של שחר גוטמן, מוזיקאית בת 26, המתגוררת בת"א. אלבומה הראשון, (הגוף הזה", בהפקת יהוא ירון)
"אוטובוס לילה" – יונתן אבירן
ההיעדרות שלי מהדף הזה מתועדת ומוסברת בתיקים רפואיים. לקצר את הסיפור: הרבה ניתוחים בזמן קצר והגב מוסר שזה עדיין כואב
אי אפשר להימלט מהטוב – שי מרק (בהרחבה, למיטיבי לסת)
זה הולך להיות די ארוך, כך שמאלה הממהרים והלא-פנויים, אני כבר כאן נפרד בידידות. מסוימת, לא איזו רעוּת צפופה.
"מוזיקה זה לא לרגישים" (חלק א') – בילגו
בילגו הוא ראפר, היפ-הופיסט זריז, שיש לו מה להגיד. טוב, לכולם יש מה להגיד, אבל לבילגו שווה גם להקשיב.
"תנו סיכוי לאהבה" – אליזט
אליזט נולדה בברזיל ועלתה לישראל, מכל הזמנים, קצת לפני מלחמת המפרץ. למדה עברית בחדר האטום וזהו, מי היה מאמין, אלבומה
"הרצל לילנבלום" – שלום חנוך
תעצמו רגע עיניים, בעצם לא. רגע. "תראו, אני מראש לא חסיד גדול, כן?", זהו, עכשיו תעצמו רגע עיניים ותדמיינו
"סיפור שלא נגמר" – דניאל אדמון
הנה הסיפור של אדמון: בן 36, נולד בתל אביב. כשהיה בן 20, עבד בנתב"ג והתאהב בלא-יהודייה. התחתנו. היו נשואים 15
"לבד על הירח" – אבי אמתי
חזרתי. בזמן שלא היית בעמוד הזה, הוציאו אלבומים שלום חנוך, נורית גלרון, איה כורם, שאנן סטריט, סבלימינל ואתה חוזר עם
"כאלה הזמנים 2020" – מיקי גבריאלוב
"הצ'רצ'ילים" ואריק איינשטיין הם התחנות הראשיות של מיקי גבריאלוב, זמר-יוצר שהתחיל את הקריירה בשנות ה-60'. בשנים הארוכות מאז, כתב גבריאלוב
"En casa Limon" – דיוויד ברוזה
בבית של לימון. הסיפור היה כך: חוויאר לימון, מפיק הפלמנקו הבולט בספרד, הזמין את ברוזה לעשות אצלו תקליט.
"בדל של אור" – ברי סחרוף ודודו טסה
צוחקים בפרצוף של התעשייה, הוציאו סחרוף וטסה אלבום משותף, בלי סינגלים מקדימים, בלי יח"צ, ככה, בום. דווקא מאוד מתאים
"המוסיקה שלי" – נורית האן זיגלר
נורית האן זיגלר, זיגי בשבילכם, היא זמרת-יוצרת שגילתה את עצמה מאוד מאוחר, ממש לייט-לייט-בלומר. אבל גיל הוא רק מספר, אומרים