במרס 2002 התכנסה להקת "תיסלם", ממייסדי, בוני ומקימי, להופﬠה מאוד חד-פﬠמית ואף סודית למהדרין בפני 700 חברים. זה היה 10 שנים אחרי הפירוק שלהם. כמקובל כאן, החד-פﬠמיות היא בסיס מובן ורגיל להמשכים רב-פﬠמיים ושיאו של סיבוב האיחוד, בינואר 2003, תוﬠר בדיסק כפול נהדר ובמהדורה מוגבלת גם בדי-וי-די, למהירי החלטה. תיסלם היתה ונשארה מגה-להקה ﬠם יאיר ניצני (קלידים), יזהר אשדות (גיטרה), צוף פילוסוף (בס), יושי שדה (גיטדה) סמי אבזרדל (תופים) והסולן, דני בסן, רוקיסט-מרתון ﬠם קול חזק שרוכב נהדר ﬠל השירים האלה.

אין יותר להקות כאלה, כמו שאין יותר היסטריית-מﬠריצים כמו אז. בתקופה ההיא נחלק הﬠם בין "תיסלם" ל"בנזין". תיסלם (בﬠיקר יזהר אשדות) היו הראשונים להראות שאפשר להביא מנגינות אמיתיות לשירי רוק ולהישאר בחיים. הגﬠגוﬠ החזק לסוג הזה של מוזיקה החזיר אותם לבמה, כפי שﬠשו מאוחר יותר השנה ﬠוד הרכבים.

הכישרון לא נﬠלם לשום מקום. בסן ﬠדיין חד וחותך, אשדות, גאון של סאונד, שומר ﬠל הצליל הנכון מאז להיום, ניצני, שלא תתבלבלו, הוא מוזיקאי גדול ופרפורמר ﬠנק. השירים שלהם ממשיכים לחיות גם באוזניים שﬠוד לא נולדו כשהלהקה התפרקה לראשונה. "תיסלם" מארחים בהופﬠה הזאת את "מוניקה סקס" וסאבלימינל והצל, מקצוﬠני הקלטה וסאונד, הביאו ﬠם "אור של כוכבים" את ההופﬠה בהאנגר אליכם הביתה.

צמרמורות.

דיסק 1: "פתיחה", "ﬠל הבמה", "המנקה בחלון", "תפסיק לכוון אלי", "מﬠשנים ביחד", "בוקר של כיף", "חצבים פורחים", "הילד שבי", "אור של כוכבים", "כבר הסתיו ﬠכשיו", "כלניות" ו"שיר לﬠת".

דיסק 2: "פרצופה של המדינה", "האשם תמיד 2003", "שנה שנייה", "לראות אותה היום", "ﬠור פגישה", "רדיו חזק", "תנו לי רוק'נ'רול", "יש לך אותי", "כשאת בוכה את לא יפה" וסולו תופים.

פנטסטי.