זהו האלבום השלישי של הרכב הרוק-פופ הבארשבעי הזה. לא סתם אתם, וגם אני, לא נזכרים באיזה שיר בולט שלהם. צחי אלוש ורועי בר שדה, שהם בעצם "מרפסות", עושים מוזיקה טובה, אבל לא מצליחים להשאיר שריטה. יש עוד המון כמוהם וזה לא מנחם אף אחד.

בדיסק הזה הלכו אלוש ובר שדה על צמד היוצרים גיא ויהל, ההם משם. גיא ויהל התיישבו על ההפקה המוזיקלית ו"סיפורים" נשמע כמו הכלאה לא מוצלחת של "בית הבובות" וגיא ויהל. אלוש, שמגיש את השירים, עושה את זה חדגוני מדי והסגנון אחיד מדי, כך שזה כל הזמן עוד מאותו דבר וכמה אפשר. חורג מזה "יחדור אותנו האויב", שיר שנכתב תחת האזעקות של "צוק איתן", שנשמע אחרת ומרגיש אחרת ומדגים שהם לגמרי יכולים גם אחרת.