למרות שמדובר בהפקת לואו-פיי מוצהרת, עם כל רעשי הרקע האפשריים וה"לכלוך" המכוון, עדיין אפשר היה בקלות לוותר גם על זה. למיה וגדי יש מה להגיד, זה ברור. העניין הוא שזה מתחבא בתוך מוזיקה אוורירית מדי, נוצתית מדי, מרחפת בחלל האוזן ולא נכנסת, כי היא מונוטונית מדי. השניים האלה הרי לא באמת זמרים ואם גם השירים לא נוסעים – עם מה זה משאיר אותנו?
"קליר דורז" הוא השוליים של השוליים של האלטרנטיב-אינדי בישראל ובטוח שיש להם קהל.
לא אני.