כששלומי שבן מגדיר את הדיסק החדש שלו – "מגדל הפזמון" – כ"גרסאות אישיות לשירים של אחרים", הוא מתכוון לכל מילה. לא מדובר פה בקאברים מן הסוג הנקוט במקומותינו, בו הזמר מביא את עצמו אל השיר והולך שם לאיבוד. שבן מביא את השיר אליו, מכניס אותו לתוך המערכת השבנית ומפעיל את המיקסר. יוצא משם משהו חדש, שונה, שמאתגר כל כך את גרסת המקור, עד שאתה שוקל ברצינות לאמץ דווקא את הוורסיה של שבן.

שבן תרגם בדיסק הזה את "החיים שלי טובים" (רנדי ניומן) ובמשותף עם קובי מידן, את "מגדל הפזמון" (ליאונרד כהן). בשני המקרים, הוא לא הסתפק בתרגום מילולי, או רעיוני, אלא לקח את השיר למציאות הישראלית, שזאת אמנות בפני עצמה. גם ההגשה שלו ב"החיים שלי טובים", עם הטונציה המודגשת והזווית הסאטירית על נפיחות הסלבריטאים בישראל, היא מושלמת."…רק הבוקר, האישה ואני עשינו טיול קטן/ לפרויקט מאוד יוקרתי בחופי תל ברוך/ בדיוק, פרויקט ה-sea אנד sun, איפה שחבר קרוב מאוד שלנו מחזיק במקרה את קומת הפנטהאוז, והשם של החבר הטוב הזה הוא…/ אהה…/ מר אביב גפן… כן!/ ישבנו ודיברנו לנו על פליטים או משהו, ועל פסנתרים ששנינו אוהבים/ ואת יודעת מה הוא אמר לי?/ אני אגיד לך מה הוא אמר לי/ הוא אמר לי:"שלומצ, אני עייף, תשגיח אתה על 'ילדי אור הירח' לתקופה…", ("החיים שלי טובים").

שלומי שבן והפסנתר זה משהו בלתי נפרד. לא כלים שלובים. לשבן יש באצבעות, ובראש, יותר ממה שיש לפסנתר להציע. אני בטוח שהפסנתר הזה מצטער לא מעט על שהוא לא יכול לרצות את אדונו עד הסוף.שבן, עושה רושם, אוהב הכול ומתפרס רחב. מליאונרד כהן לדוד אבידן, מרנדי ניומן לז'ורז' ברסנס, משלום חנוך לז'אק ברל. התרגומים לשירים הצרפתיים הם עבודות מופת של דורי מנור. בדרך, קופץ שבן להשתעשע עם "ככה סתם" (ע. הלל וסשה ארגוב), "דאווין של שירי מחאה" (מאיר אריאל) ו"שגר פגר" (הבילויים). מהבחירות האלה, ניכר בשבן שהמילה הכתובה תופסת מקום ראשון בתשומת הלב שלו.אסף תלמודי נקרא להפיק את זה מוזיקלית. שבן ניגן בפסנתר, השתולל על הפסנתר, התחרע עם הפסנתר, עשה גם מפוחית-רגל (תהרגו אותי אם אני יודע מה זה) ופינק את השירים בעיבודים המטורפים שלו.

ב"מגדל הפזמון" המקורי, ליאונרד כהן שר: "שאלתי את הנק ויליאמס כמה בודד זה יהיה / הנק ויליאמס לא ענה לי עדיין/ אבל שמעתי אותו משתעל כל הלילה/ איזה 100 קומות מעליי, במגדל הפזמון…". שבן שואל את שמוליק קראוס, שלא עונה ומשתעל המון "117 קומות מעליי, במגדל הפזמון…".אולי קראוס נמצא 117 קומות מעליו, שם במגדל הפזמון, אבל עדיין, שבן יושב איזה 200 קומות מעל כל השאר, באותו מגדל עצמו.