שם טוב לוי הוא אחד המוזיקאים המשובחים שפועלים פה. למרות זאת, בעולם הפאסט-פוד של "כוכב נולד", זוכה לוי למעט מדי הוקרה והערכה. מצד שני, האיש הקליט אלבומים בהפרשים של עשר שנים זה מזה, לא משהו ששומר אותו טרי בתודעה. והנה, הפתעה: רק שנה מאז "נשים שרות שם טוב לוי", דיסק מופלא בפני עצמו, מגיע שם טוב לוי עם "תחנות רוח" ועם אנסמבל של נגנים מצוינים.
תקצר היריעה מלתת פה סקירה מקיפה של הקריירה שלו. "קצת אחרת" עם יידוב וגרוניך, אלבומים עם אריק איינשטיין ואלבומי סולו. לוי תמיד הצטיין בצליל אקוסטי שקט, מאוד נעים ומלודי, עם תפקידים בולטים לחליל-צד ובהמשך גם לפסנתר. לוי ממלצר את הטקסטים שהוא מלחין, לא נדחף, לא משתלט. הוא שליח שמעביר לכם את השיר עם מנגינה. הוא מוזיקאי בחסד, שהלחין חלק ממה שמכונה נכסי צאן הברזל של הזמר העברי המתחדש.
"תחנות רוח" בא להעיד בשמו, כי לא טוחנים פה אוויר, אלא עוברים בתחנות של דרך רוחנית, של מסע חיים. לוי והאנסמבל עוברים דרך הבלקן, יוון, מוזיקה צוענית, באך, אפילו קטע חסידי ושירים עם ניחוח ישראלי מפעם. יש כאן הזדמנות נדירה להיוודע אל עולמו המוזיקלי של שם טוב לוי, המורכב מכל ההשפעות האלה.
רוב הקטעים כליים, מיעוטם שירים של לוי. "טווס הזהב" ו"העיר" מוכרים וקיבלו כאן עיבודים חדשים.
רוב הקטעים אפילו לא מקוריים של לוי, אבל הוא והאנסמבל שלו מבייתים אותם נהדר.
אם חלמתם פעם על קומנדו מוזיקה מובחר, ככה היא נשמעת: גדי בן אלישע – גיטרות, צור בן זאב – קונטרבס, גרשון וייספירר – עוד, ג'מבוש ובריטון, נעם חן – כלי הקשה, שרלי סבח – עוד, שם טוב לוי – חלילים, פסנתר ושירה.
פשוט נפלא.