אסתר שמיר מחזיקה במניות היסוד של הרוק הנשי בישראל. היא הזמרת הראשונה שהקליטה שירים שכתבה והלחינה. "במקום הכי נמוך בתל אביב" פרץ את הדרך לכל הבאות אחריה. מאז עברו 40 שנה ושישה אלבומים שלה והיא גם כתבה לאחרים.

זהו אלבומה השביעי של שמיר ובו, אחרי שנים רבות, היא חוזרת אל הרוק ומאבדת את המלודיה שבה הצטיינה כל כך. מי שהלחינה פנינים כמו "עברתי רק כדי לראות", "גחליליות", "ברית לא מותרת", "חזקה מהרוח" ועוד רבים אחרים, מסתפקת הפעם בהלחנות פושרות שלא תופסות את האוזן ואת הלב אני לא מזכיר כלל.

הטקסטים שלה עדיין חדים, הרבה על יחסים ובכל הזדמנות – השלום.

לא התחברתי.