יכול להיות שאיתמר רוטשילד הביט בשירים שכתב, שאל – אפילו בקול – מי כבר ילחין את זה? וישב להלחין אותם בעצמו. התוצאה מבליטה הבדל גדול שפעור בין איכות הטקסטים לטיב הלחנים, לטובת הטקסטים.
למעשה, כל אחד יכול להלחין שירים בהם לכל שורה יש משקל שונה, אבל צריך להיות מתי כספי כדי שזה יתפוס את האוזן. רוטשילד רחוק משם. בשני השירים הראשונים, "הלילה תדע" ו"בשנה האחרונה", רוטשילד התיישב על קו מלודי ממש טוב. גם השלישי, "בואי לים", בסדר. משם והלאה, זה מתדרדר לחצאי טונים שלא ממהרים להתיידד עם האוזן. הבריטון הצרדרד של רוטשילד מתקשה להבליט במדויק את הניואנסים הדקים של המנגינה והרבה ממנה הולך לאיבוד. כמוני.
כמנהג עדות הצעירים, גם רוטשילד כותב על סיטואציות מתחום היחסים, מהצד המלנכולי שלהם כמובן.
הנה כמה לקים: "מה קרה לך בשנה האחרונה?/ קרה שליטפתי חתול בלי גאווה/ קרה שהפכתי רעה בטובה/ הרביתי אסור ומיעטתי מותר/ חפרתי תמרור/ מה כתוב בתמרור?// …בתום תקופה שמרחתי ערב-ערב ארוחה/ הכרתי מישהי – זרחתי – בלבי התארחה/ ביקשתי הישארי אבל היא דווקא הלכה/ הוספתי לחיות/ מה פתאום הלכה?", ("בשנה האחרונה").
מתוך הטקסטים שלא רוטשילד כתב, בולט מאוד "שירים לאישה", של יהודה עמיחי: "…שיערך תלוי למטה/ כעשן מקורבן קין// אם את מחייכת/ מתעייפים הרעיונות הרציניים// …אם את פותחת את מעילך/ אני מוכרח להכפיל את אהבתי// אם את חובשת את הכובע העגול והלבן/ אני צריך להגזים את דמי// במקום שאת אוהבת/ צריכים לפנות את הרהיטים מן החדר// את כל האילנות וההרים והימים/ מן העולם כי צר". איזה יופי. אפשר להבין איך טקסט כזה מושיב את רוטשילד על הגיטרה, אבל מה שיוצא משם לא מוסר את השיר.
חידה בעיניי: מה ראה רוטשילד לכלול כאן ביצוע מטעמו ל"תפילה" (עפרה חזה במקור)? יפה ככל שיהיה, השיר הזה לא שייך לכאן ולא משתלב בשום דרך עם שאר חלקי הדיסק. ייעוץ אמנותי מתאים היה תורם לרוטשילד עצה בעניין הזה.
למה אני מחמיר אתו? משום שמשהו בשירה של רוטשילד, בדרך שבה הוא מטפל בגיטרה, משהו רושם הכללי שעולה מהדיסק הזה משכנע שרוטשילד מסוגל להרבה יותר.