בכוכב נולד 2, הייתה אחת, מיקה שדה, שעפה בערך ברבע הגמר. זה מה שהשופטים והמסמסים הבינו  אז. מי שיש לו רבע אוזן, לא יכול היה להתעלם מהאיכויות של הזמרת המחוננת. עכשיו היא מוכיחה לכולם כמה טעו.

שדה גדלה בבית מוזיקלי ואביה הוא זמר אופרה בעל שם בין-לאומי. כבר כילדה, ניגנה שדה בגיטרה ופסנתר וכתבה שירים. בת 5 הופיעה בטלוויזיה. היא כישרון מתפרץ.

שדה כתבה והלחינה את כל אלבום הבכורה שלה. 11 שירים, כתובים מצוין ומולחנים מפתיע. מין בלוז-ג'אז כזה, שנותן אופק פתוח לגמרי ליכולות הקוליות יוצאות הדופן שלה. לני בן בשט הפיק ועיבד מוזיקלית, זרם עם הלחנים של שדה, נתן לה במה גדולה ועטף יפה עם הרבה כלי מיתר ונשיפה.

מהטקסטים עולה עגמומיות מסוימת ובדידות: "אף אחד לא מחכה לי/ אף אחד לא מחכה/ את לבד בעולם הזה// אין מקום ואין גם זמן אין/ …אל תחפשי  אותי// אין מה למהר/ אם את שומרת מקום אצלי בלב/ אל תפחדי להתפזר// לא צפון ולא דרום בך/ …רוח מזרחית מדריכה אותך…", ("שומרת מקום").

וגם: "לא בא לי שירים שמחים/ אני מה-זה עצובה/ …יש שמש בחוץ ואצלי האור כבה…", ("אולי זה רק חלום"). וגם: "…לא נותר דבר בפנים מלבד עפר/ כל כך יחד וכל כך לבד/ שוב עולות תמונות מן העבר/ של אהבה בוערת שהיום רק מתפוררת…",("תן לי לברוח"). וגם: "…בורחת מהלב שאוהב כל כך/ לא מבינה למה אני בודדה/ מבקשת שתסלח/ אני מבקשת שתיקח…", ("פורטוגל").

מילים קשות בשביל בחורה צעירה וקורנת כל כך, נדמה לי שבחיים האמיתיים היא מאושרת יותר. כך או כך, אלבום הבכורה של מיקה שדה מציע זמרת מצוינת עם שירים טובים מאוד ומוכיח, שוב, שלא מוכרחים להיות בגמר בניצנים כדי להביא את הכישרון לידי ביטוי.