לפעמים, זה עניין של הצטרפות התנאים. ככה זה היה: צהרים, 30-ומשהו המעלות בחוץ הפכו את העולם למרק. בפנים, היה מאוורר, מזגן, צג מחשב ועליו אלבומים חדשים שיצאו השבוע. ראיתי עטיפה יפה של סוס דוהר, אחד, אלעד שודלר. לא מכיר. נכנסתי. איזה מזל היה לי.

"סוסים דוהרים" הוא אלבום-קורונה קלאסי, הוקלט בשנתיים המכוערות האלה, עמוק לתוך הסגרים והבידוד. אנשים בישלו, אפו, התחרפנו מהילדים, טיפסו על הקירות, כתבו שירים. גם שודלר.

רק מה? שודלר (ניסה להסתיר, אבל גיליתי) כותב כפול. השיר עצמו די פשוט, רעיונות סבירים, אפילו קצת רדוד לפעמים, קלישאתי מדי פעם, בדרך כלל סבבה והיום אתה מרוצה עם שני משפטים מתחברים בהיגיון אחד לשני בלי שיחצה אותם איזה עיצור מזויף, או מילה באנגלית שלא שייכת. אבל מתחת לשורה, זהו, שם, מתחת לשורה, שם יושבות המשמעויות היותר עמוקות וחשובות ששודלר מבקש להעביר ואם לא היה כל כך חם, הייתי מביא דוגמאות.

"אברה מנגיסטו יצא לטיול/ הלך על החוף ועבר את הגבול/ עם תיק על הגב באמצע היום/ הלך נחוש לשום מקום…. על כביש 4 בצומת מישהו כתב/ אברה מנגיסטו צריך לחזור עכשיו… אף אחד לא מביט בשעון/ הים גורר חול על בטון/ אולי בגלל שככה זה כאן/ אולי בגלל שאתה לא לבן". ככה הוא פותח את דהרת הסוסים שלו, שולדר, עם הסיפור הלא-ייאמן על אברה מנגיסטו והדברים שגרמו לו לעבור לצד השני.

יש לו פה כמה שירי אהבה מוצלחים, כמה מוחמצים ואחד, עם דודי לוי, "עובר לך בראש", שיר נהדר: "אם אני עוד עובר לך בראש/ אולי בכל זאת עשיתי משהו טוב". יש גם כמה אזכורים מהצבא, למי לא, קצת ג'נין, קצת מבצעים. "עם אנטנה על הגב/ איך לא קלטתי/ מה שאיבדתי/ מצאתי אצלך". השורות של שודלר קצרות בדרך כלל, אבל אומרות הכול וגם זו אמנות.

ברוב הקטעים מורגשת השפעה דרום-אמריקנית שפוגשת את הים התיכון והפקקים הארוכים על איילון. זהו קטע מהקומוניקט, אבל אהבתי, אז הבאתי. שירים קצביים, כיפיים ואתה שר יחד אתו חופשי כבר מהבית השני.

שודלר עבד פה עם שלושה מפיקים שונים בשירים שונים – קובי ויטמן, (שלא הכרתי) ג'נגו עמיר רוסיאנו ודודי לוי. כל אחד מהם הביא את שלו לסלט ויצא אחלה מיקס.

הקול של שודלר מזכיר קצת את זה של ברי, קול חזק וטוב. גם ההגשה מזכירה ולולא הגב, הייתי מותח את עצמי אל המחשבה שייתכן כי יש גם איזו השפעה מוזיקלית קלושה ומיד הייתי מוסיף כמובן "אם כי…".

זה אלבום בטעם של פעם והעניין הוא שזה נהדר, כי החדש של היום זו לא מוזיקה. ברוך שובם של השירים.

בקיצור, התאהבתי בשניות.

"אברה מנגיסטו
עם תיק על הגב באמצע היום
הלך נחוש לשומקום