שחר אבן צור, המתופף של "מוניקה סקס", ﬠובר לרגﬠ אל קידמת הבמה באלבום הסולו שלו – "ﬠירומים". אבן צור, שכתב והלחין את כל 12 השירים, בדרך כלל מלודי יותר מהחומר הרגיל של מוניקה. יותר מנגינה ובﬠיקר תפקידים בולטים לכלי מיתר, ﬠד כדי מפגשים מרגשים ביניהם לדיסטורשנים של הגיטרות.

אבל אם נוריד את המיתרים, זה נשמﬠ כמו מוניקה סקס.לא שזה רﬠ, זה טוב. אפילו  ההגשה שלו מזכירה את יהלי סובול, כך שאבן צור לא הרחיק יותר מדי מקﬠרת המרק שלו. הוא ממשיך לראות בגיטרה-בס-תופים בסיס-אם ממנו יוצאים לﬠיתים רחוקות, מה גם שכל המוניקות באו לנגן לו בתפקידי אורח לאורך כל הדיסק.

במוניקה שמורים לו תפקידים מיוחדים של השתוללות, שיהלי סובול לא יודﬠ להפיק. כאן אבן צור רגוﬠ יותר, מראה פרצוף בוגר, זונח את הנונסנס לטובת טקסטים סבירים, שמספרים סיפור רגיל, בדרך כלל. ההברקה של השיר "ﬠירומים" אומנם בולטת מאוד, אך באותו זמן מצביﬠה ﬠל יכולת קיימת שמנוצלת מﬠט מדי אצל אבן צור. את האלבום הזה אבן צור ﬠיבד ﬠם ﬠזרה מחברים.

זה הﬠירום: "2052", "רק בן ﬠשרים", "שקוﬠ בﬠצמי", "שיכור דור שני", "ﬠירומים", "בדרך לכפר סבא", "דבורה", "הדל", "תחת הﬠץ שלך", "המפץ הקטן" ו"רד ממני".