כל מה שעברית
  • אודות
  • כשהפסיק אומר לנקודה
  • כתיבה יצירתית
    • תרגומים
    • כתיבה לאירועים
  • ביקורות מוסיקה
  • לקוחות ממליצים
  • צור קשר
  • נסיון מוסיקה
  • אודות
  • כשהפסיק אומר לנקודה
  • כתיבה יצירתית
    • תרגומים
    • כתיבה לאירועים
  • ביקורות מוסיקה
  • לקוחות ממליצים
  • צור קשר
  • נסיון מוסיקה
כל מה שעברית
  • אודות
  • כשהפסיק אומר לנקודה
  • כתיבה יצירתית
    • תרגומים
    • כתיבה לאירועים
  • ביקורות מוסיקה
  • לקוחות ממליצים
  • צור קשר
  • נסיון מוסיקה
  • אודות
  • כשהפסיק אומר לנקודה
  • כתיבה יצירתית
    • תרגומים
    • כתיבה לאירועים
  • ביקורות מוסיקה
  • לקוחות ממליצים
  • צור קשר
  • נסיון מוסיקה
כל העניין
ראשי » כתיבה יצירתית » כל העניין
26 באפריל 2015 17:58 אין תגובות benni

ערבי עם נרגילה

 

"…בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית/ יושב ערבי עם  נרגילה/ אפילו אם זה מתחיל בסיביר/ או בהוליווד עם הבה נגילה…", ("שיר כאב", מאיר אריאל)

 

 

למה בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה? כי הוא ישב שם עוד לפני שהוא נהייה סוף של משפט בעברית. עוד לפני שהיו משפטים בעברית בסביבה שלו. כמו שלא כל הוליווד שרה "הבה נגילה", גם לא כל ערבי יושב עם נרגילה. סתם ישב שם. פתאום, משום מקום, התמקם לפניו משפט בעברית. הסתכל על השכן שלו, גם לפניו נהייה משפט בעברית. הסתכל הלאה, וואלה כל הכפר יושבים עם נרגילות בסוף של משפטים בעברית.

אחרי שהתווכחו ורבו מי היה קודם, כל הדרך לתנ"ך ובחזרה, ראו שהם דבוקים יחד. זה אומר: יאללה תלך וזה עונה לו: יאללה תלך וכל אחד יאללה לא הולך לשום מקום והם נשארים ככה, משפט בעברית עם ערבי עם נרגילה בקצה. ככה כל הנוף מלא בדבר הזה.

אמרו: נחיה ביחד. ניסו. לא הלך. בדקו בספר, כתוב שם: "אין אינטרס משותף". הסכימו: "וואלה, נכון". המשפטים בעברית רוצים לחיות פה והנרגילות רוצים שהמשפטים בעברית ימותו פה.

וזה כל העניין.

« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

פוסטים אחרונים
  • גילטי סטלה – מרסדס בנד
  • אותיות נחמה – שלמה ארצי
  • "בין התקרה לרצפה" – רוית סלמון
  • אורי קרנות – חתיכת אדמה
  • תחשוב. לפנֵי
תגובות אחרונות
  • רוית על אורי קרנות – חתיכת אדמה
  • יע פרסבורגר על שחור וטורקיז
  • עומר על "יש לךָ מקום" – יפעת בר סלע
  • אלבום מדהים! על מרפסות – "סיפורים"
  • רחלי אברהם-איתן על רחלי וולשטיין – "מחכה למשהו טוב"
ארכיון
  • אפריל 2025
  • מרץ 2025
  • אוגוסט 2023
  • יוני 2023
  • מאי 2023
  • מרץ 2023
  • פברואר 2023
  • ינואר 2023
  • דצמבר 2022
  • נובמבר 2022
  • ספטמבר 2022
  • אוגוסט 2022
  • נובמבר 2021
  • יוני 2021
  • פברואר 2021
  • ינואר 2021
  • דצמבר 2020
  • נובמבר 2020
  • אוקטובר 2020
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • פברואר 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
  • אוקטובר 2016
  • ספטמבר 2016
  • אוגוסט 2016
  • יולי 2016
  • יוני 2016
  • מאי 2016
  • אפריל 2016
  • מרץ 2016
  • פברואר 2016
  • ינואר 2016
  • דצמבר 2015
  • נובמבר 2015
  • אוקטובר 2015
  • ספטמבר 2015
  • אוגוסט 2015
  • יולי 2015
  • יוני 2015
  • מאי 2015
  • אפריל 2015
  • מרץ 2015
  • פברואר 2015
  • ינואר 2015
עיצוב ובניית האתר סטודיוok