בתלמוד (מסכת ברכות, ד' ע"ב) מופיע מאמר של רבי אליעזר (בשם רבי אבינא): שכל האומר את מזמור "תהילה לדוד" שלוש פעמים בכל יום, (הכוונה למזמור קמ"ה בתהלים הידוע כ"אשרֵי יושבי ביתך"), מובטח לו שהוא בן העולם הבא. למה? כי המזמור הזה סדור על פי אותיות הא"ב.
מתקיים דיון שם בגמרא על חשיבות רצף הא"ב ובעיקר – על חסרונה של האות נו"ן מאותו רצף א"ב של אשרֵי. אין נו"ן. ממ"ם ("מלכותך מלכות כל עולמים…") זה מדלג ישירות לסמ"ך (סומך ה' לכל הנופלים…"). אם כל כך חשוב הרצף, איך זה שהנו"ן חסרה?
הסיבה המקובלת, ואומר אותה מיד ר' יוחנן, היא שהנו"ן נעדרת משם בגלל הפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל", שמופיע בנבואת החורבן של עמוס על בית ראשון, (עמוס, ה', ב'). כפשוטו, ר' יוחנן אומר שדוד המלך בכותבו את מזמור השבח קמ"ה, על פי אותיות הא"ב, לא כלל בו פסוק המתחיל באות נו"ן, שמא ייזכר הפסוק ההוא המתחיל באות נו"ן – "נפלה לא תוסיף קום…" וגו'.
הגמרא מניחה לסוגיה במקום הזה ולא מתעסקת בשאלה מה כוחו של פסוק "נפלה" לקטוע את רצף הא"ב של המזמור, שרק כמה שורות קודם הוסבר כי החשוב בו הוא דווקא אותו רצף א"ב, עד כדי כך, שכל האומר אותו ג' פעמים בכל יום נוחל גן עדן. ארבעת הפרקים הראשונים של מגילת איכה, למשל, סדורים אף הם בסדר הא"ב וכולם מכילים פסוקים איומים ונוראים של רעב וחורבן ובכל זאת אף לא פסוק אחד משם הצליח לפרוץ את מעגל הא"ב של אשרֵי. למשל, הפסוק "ציון שדה תיחרש". לא מצאנו שהוא הצליח "להדיח" מאשרֵי את "צדיק ה' בכל דרכיו…". רק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" הוציא משם את הנו"ן.
השיר מגיע למסקנה: בכל נבואות החורבן הנוראיות ביותר, תמיד השאירו הנביאים, במאמר ה', פתח הצלה, אור בקצה – אם תשובו מהדרך הרעה, אקבל אתכם חזרה, אלבין חטאיכם. ב"נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל", ובהמשכו – "נִטשה על אדמתה אין מקימה", אין תקווה לקום מהחורבן הצפוי. עמוס לא מזכיר אפשרות לשוב אל ה' כדי שהגזרה תוסר. זוהי נפילה ללא קימה וזה כוחו של הפסוק הזה לקטוע את רצף הא"ב במזמור "תהילה לדוד".
איפה הנו"ן של אשרֵי
לכל חיסרון, היעדר, או הסתר
יש גם סיבה גם הסבר
אין כל צורך למלא את החסר
רק ללמוד מה יש לו לספר
למשל –
כתוב בגמרא:
כל האומר בכל יום שלוש פעמים
את מזמור "תהילה לדוד"
מובטח לו שהוא בן העולם הבא
שסדור הוא על פי אותיות א"ב
אם כן, איפה הנו"ן, איפה הנו"ן
איפה הנו"ן של אשרי
אם חשוב א"ב – אז איפה הנו"ן
איפה הנו"ן של אשרי
לכל חיסרון, היעדר, או הסתר
יש גם סיבה גם הסבר
אין כל צורך למלא את החסר
רק ללמוד מה יש לו לספר
אמר רבי יוחנן:
הנו"ן לא מוזכרת מפני הפסוק
"נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל"
כל שבח בנו"ן, חשש המשורר,
יזכיר את "נפלה" וחיסר ודילג
וקשה כאן: הרי התנ"ך משופע
בפסוקים של חורבן בשלל אותיות
אם כך, מה כוחו של פסוק "נפלה"
בגינו קטע דוד את הרצף
שחשוב עד כדי קניין גן עדן
איפה הנו"ן, איפה הנו"ן
איפה הנו"ן של אשרי
אם חשוב א"ב – אז איפה הנו"ן
איפה הנו"ן של אשרי
לכל חיסרון, היעדר, או הסתר
יש גם סיבה גם הסבר
אין כל צורך למלא את החסר
רק ללמוד מה יש לו לספר
ושמעתי מפי הרשנ"ג נגל"ג
שאין זו סתם נפילה
אין זו ירידה לצורך עלייה
לא "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"
אין כאן נפילה שאחֲריתה קימה
יש כאן "נפלה לא תוסיף קום"
גם "נפלה", גם "לא תוסיף קום"
זוהי נחרצות של הסוף
זהו קץ גמור
זוהי קריסה שאין אחריה כלום
מפלה ללא תקווה
זהו כוחו של פסוק "נפלה"
על פני רצף אותיות הא"ב
במזמור "תהילה לדוד"
ונרמז בסמוך:
"סומך ה' לכל הנופלים…" –
גם למי שלא יכול היה לקום
גם למי שלא אמור היה לקום
לכל חיסרון, היעדר, או הסתר
יש גם סיבה גם הסבר
אין כל צורך למלא את החסר
רק ללמוד מה יש לו לספר
מילים, לחן ושירה: בני איתן
גיטרות: תומר פינק
עיבוד: בני איתן ותומר פינק
הוקלט באולפני "פאוזה", כפר חרוב, טכנאי: תומר פינק
קליפ: studioOK