"תנורו של עכנאי" – סוגיה מפורסמת מאוד בגמרא: סתם תנור מחרס ששימש לבישול, עבר עליו נחש וטימאוֹ. נשבר תנור החרס והדביקוהו מחדש. כעת מנסים לברר אם התנור הזה עדיין טמא, שהרי נטמא טרם שנשבר, או שהוא טהור, שכן משנשבר יצא מגדר היותו כלי טמא וכעת, משהודבק מחדש הוא בגדר כלי חדש וטהור.
המחלוקת הזאת טסה במהירות מהפרקטיקה לפילוסופיה: מי קובע להלכה – דעת היחיד, או דעת הרבים? האמת המוחלטת השמימית, או הצדק הארצי שיש לו שיקולים נוספים?
זהו גם סיפורו הטרגי של רבי אליעזר המתוסכל, שהיה בדעת יחיד והאמת עמו, שמנסה להוכיח את דבריו ולא מקבלים את דעתו. דעת הרבים מנצחת משום שכתוב בתורה – "אחרי רבים להטות", למרות שהאמת אינה כדעתם. בשמים, באמת הייתה נפסקת ההלכה כרבי אליעזר ("שתמיד הלכה כמותו"), אבל התורה הורדה בסיני מהשמים לארץ וכאן על הארץ, בלית ברירה, המציאות מכתיבה עוד משתנים לתוך המשוואה. לכן נפסק באותו הזמן שמכאן והלאה – ההלכה תמיד כדעת הרבים, שוב נדגיש: גם אם הם לא צודקים בעליל.
יש האומרים שעניין זה נדון ביבנה, שם הקים ר' יוחנן בן זכאי את היהדות החדשה אחרי שנחרב בית המקדש השני. הסנהדרין של יבנה למדה את לקח הכיתתיות והמחלוקות שהיו מנת חלקה ועיקר צרתה של העיר הנצורה שנחרבה. ביבנה, אי אפשר היה להרשות יותר פסיקות כדעת היחיד, שסביבו נקבצים תלמידים מספר והנה – כת. לכן נבחר דווקא הנושא הזה, בו דעת היחיד צדקה ובכל זאת נקבעה ההלכה כדעתם ההפוכה של הרבים, כדי להדגיש שהפלפול והלימוד הוא מבורך כעבודת ה', אבל מי שקובע הוא הרוב.
היה תנור אחד של חרס שנטמא
ונשבר וְחוּבַּר מחדש
השאלה אם כעת הוא מותר או אסור
נסקה הרבה מעבר לגבולות התנור
והדליקה את כל הסיפור
רבי אליעזר אומר – התנור טהור
כי משנשבר הוא כבר לא אותו הכלי
רבי יהושע וחכמים אומרים – הוא טמא
שטומאתו משתמרת בכל שבריו
גם אם הודבקו שוב יחדיו
אותו היום כך בגמרא, ענה להם
כל תשובות שבעולם ולא קיבלו
כלומר רבי אליעזר הוכיח את דבריו
אפשר הייתה בידו הלכה מסיני
ולא קיבלו חכמים מידיו
ראה שכך אמר רבי אליעזר:
אם הלכה כמותי, יוכיח עץ החרוב.
מיד נעקר החרוב מאה אמה
בכך הראה להם שהם עוקרים הלכה
אמרו חכמים: אין מביאין ראיה מן החרוב
ראב שכך אמר רבי אליעזר:
אם הלכה כמותי, אמת המים תראה.
מיד חזרו המים באמה לאחוריהם
הראה שכך הם משנים סדרי בראשית
אמרו חכמים – אין מביאין ראיה מאמת המים
ראה שכך אמר רבי אליעזר:
אם הלכה כמותי, ייפלו כותלי בית המדרש.
מיד נטו הקירות להתמוטט
גער בהם רבי יהושע ועצרו
לא הזדקפו מפני כבודו של זה
ולא נפלו מפני כבודו של זה
אמרו חכמים – גם מזה אין מביאין ראיה
היה תנור אחד של חרס שנטמא
ונשבר וחובר מחדש
השאלה אם כעת הוא מותר או אסור
נסקה הרבה מעבר לגבולות התנור
והנה המשך הסיפור:
אמר רבי אליעזר: אם כך,
מן השמים יוכיחו דבריי.
מיד יצאה בת קול ואמרה – מה לכם
אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו
תמיד הלכה כמותו
אז קם רבי יהושע על רגליו
ואמר – לא בשמים היא
בהר סיני הוריד משה תורה ממרומים
הוריד אותה לכאן אל האדמה
שיכריעו בה בני האדם
וכתוב בה: "אחרי רבים להטות"
דעת הרוב קובעת תמיד
גם אם האמת נמצאת בדעת היחיד
גם אם יוכיח דבריו במופתים ואותות
עדיין ותמיד – אחרי רבים להטות
התורה הרי מתקיימת על הארץ
לא בשמים ובטח שלא בעל-טבעי
עבודתנו בעולם היא חיפוש האמת
בשכל ובכלים שיש לנו כאן
החיפוש האין-סופי הזה הוא עבודת ה'
הפלפול והמדרש – עבודת ה'
הויכוח והראיה
המחקר לעומקו של עניין מסוים
השינוי, החידוש לְמה שכבר קיים –
ההלכה הולכת לשם
החקר הזה הוא תפקיד האדם
והאמת לעולם תסתתר
בין הבּוֹר המסויד לַמעיין המתגבר
החיפוש הזה הוא המפוח שמאפשר
לאש היהדות להתקיים
היה תנור אחד של חרס שנטמא
ונשבר וחובר מחדש
וסימן את תוקפה של פסיקת הרבים
ואת עליונותה על האמת בעצמה –
אחרי רבים להטות
לימים נגלה אליהו הנביא
לנתן החכם בשנתו
שאלו איך קיבלו במרומי מרומים
את עמדת רבי יהושע וחכמים
מול צדקתו של רבי אליעזר
ענה לו אליהו בשעה
שעמד רבי יהושע על רגליו
ואמר – "לא בשמים היא אלא על הארץ"
חייך הקדוש ברוך הוא ואמר:
"ניצחוני בניי, ניצחוני בניי".
…תנור אחד של חרס שנטמא
ונשבר וחובר מחדש
היה תנור אחד של חרס שנטמא
ונשבר וחובר מחדש…
(ורבי אליעזר, אם לסיים את הסיפור,
לא קיבל דעתם של רבנן.
נודה והוחרם ונשללו פסיקותיו
מיום שהודיעוהו על כך, אבֵל ישב
וכל מקום שהביט בו – נשרף)
מילים, לחן, שירה: בני איתן
גיטרות, בס, קלידים, הפקה: אייל רז
כלי הקשה: יאיר ניסנוב
עיבוד: בני איתן, אייל רז
סאונד: תומר פינק
הוקלט באולפן של תומר ואייל, מבוא חמה