אני יודע שגיא (מנטש) ויהל (דורון) רואים עצמם כרוקרים. יש להם את הפוזה הזאת של רוקרים. את הלוק הזה של רוקרים. את הבלה-בלה-בלה הזה של רוקרים. העניין הוא שרוקנרול הוא לא פוזה ולא לוק ולא בלה-בלה. רוקנרול זה דרך חיים, זו שריטה צרודה, זה דיסטורשן משוגע, זה נגד-הזרם. גיא ויהל והמוזיקה שלהם הם אף לא אחד מאלה.
במקום צרחות יש להם הרמוניות ענוגות, הגיטרות מסונתזות, הסאונד מוקפד על מיקרון הביט ואין אפילו בעיטה אחת לאורך כל שבעת השירים+קאבר שהם קוראים לו "הדיסק השני שלנו".
הטקסטים שלהם לא אומרים כלום וגם זה בשפה רפה ולא מפותחת. הכול מכוון מדי לאיזה מכנה משותף נמוך במיוחד. אני ממש לא אוהב את מה שנהיה מהצמד הנחמד הזה, שגדל בפנימיית "הדסים" והביא משם איזה קול אותנטי באחת מתכניות ריאליטי השירה. הם היו רעננים ונתנו סיבה לקוות. האלבום הראשון עוד איכשהו החזיק את זה. אבל כאן הבועה מתפוצצת ומה מתברר? זה אוויר מה שהיה בפנים.
אם מישהו מוצא משהו מיותר יותר מהקאבר שלהם ל"סוסעץ", שיָרים טלפון.