עלמה זהר, שקטפה כל תואר אפשרי בשלושה אלבומים עתירי שירים יפים, הולכת עכשיו לילדים. טבעי, נולד לה ילד, הלל שמו. זהר, בחורה אינטליגנטית, יודעת שכתיבה לילדים הופכת למוצלחת יותר ויותר ככל שהיא נשמעת גם לאוזן הוריהם. כך היא עשתה. כשכותבים לילדים, המסר חייב להיות פשוט וברור וכך גם המנגינה. כך היא עשתה. כשכותבים על הדיסק הזה של זהר, מוכרחים להימנע מלחזור על סופרלטיבים. כך אני אנסה.

תשעת השירים של "פלא" הם יחידת יופי. שירים אופטימיים, שטופי שמש וחיוך, שיכולים ללוות ילד בכל זמן ביום. זוהר לא מהססת להתאים את הכתיבה שלה, חוזרת על שורות פעמיים, שרה מילים מלרעיות במלעיל ונוחתת ברכּוּת על האוזן של הילד.

ההגשה המדויקת של זהר עושה את האלבום הזה לגאוני. היא לא מתיילדת, לא מתנשאת. היא באה להיות חברה. אפילו אלברשטיין בימיה הגדולים לא הגיעה לדיוק כזה. המלודיה היפה של זהר נרתמה גם היא לעניין ויש כאן תשע מנגינות נטולות-הגדרה. לא מוזיקת-ילדים ולא לחני-מבוגרים. זה משהו מיוחד לנישה שזהר יצרה פה, מגוון ונעים, שני רק למנגינות המיתולוגיות של רכטר ב"הכבש ה-16".

דף המילים המצורף מאויר ביופי מטורף על ידי שרה פולט והמוטיב הוא אינדיאני. רק על הדף הזה, ילד יכול להתענג שעתיים. אסי אילון, גאון בפני עצמו, הפיק מוזיקלית, עיבד, הלחין שני שירים וניגן ברוב הכלים הבסיסיים. מדי פעם מצטרפת חצוצרה, או חליל, או כינור, אבל אילון שמר על הפקה צנועה, גם כדי לא לכסות על זהר וגם כי זה מה שמתאים פה.

זהר כמובן מקדישה את היצירה לבנה ומסיימת: "…אתה איש קטן ומגניב ואני מאוד מאוד מאושרת להיות אימא שלך…". גם אני אסיים, כשחיוך דבילי מרוח עליי: את יוצרת באמת גדולה, גם מגניבה ואני ממש מאושר שזכיתי לשמוע את הדיסק הזה שלך.