רן כהן אהרונוב הוא איש חינוך וסופר ילדים מוערך. בין ספריו "הנקה ופיט", "זה שלי", "מיצי" ועוד וגם "ילדי בית העץ", שיצא לאור בחודשים הקרובים. אחיו, יאיא כהן אהרונוב הוא הבסיסט של "הדג נחש", הוציא גם אלבום סולו וזכה בפרס אקו"ם על הלחנת שיר השנה "ילד של אבא" (מוקי). זהו, עכשיו הכול יושב?

רן כתב 11 שירים על ילדי בית העץ. בית העץ, נו. איזה ילד לא חולם להיות בחבורה שיש לה בית מקרשים על העץ ושם הם עושים את כל הדברים של חבורות ילדים? "ילדי בית העץ" זה בדיוק זה. הילדים מתחפשים שם לפיראטים, טסים לחלל ופוגשים חייזרים, מדברים על הפחדים שלהם, על חלומות, על סודות, על כל מה שהדמיון שלהם יודע להמציא. בית העץ הוא המקום שבו הדמיונות להם קמים לתחייה וקורים.

הנה: "אנחנו ילדי העץ/ עושים פה כל מה שבא לנו/ כי זה העולם שלנו/ …ואת הרע משאירים בחוץ/ …ולפעמים כשאבא עולה לבקר/ מרשים לו גם קצת להישאר/ (עד שהוא מתחיל לעצבן)…", (שיר הנושא).

רן כותב נפלא, בדיוק בתפר שבין העניין של הילדים לחיוך של ההורים. גם ההורים האלה הרי היו פעם ילדים שחלמו על בית על העץ. יאיא הלחין את זה מצוין, בדיוק בתפר בין מנגינות לילדים למשהו שגם הורים יכולים להקפיץ עליו איזו ברך. התפר הזה הוא כל העניין בכתיבה לילדים והאחים כהן אהרונוב עושים עליו עבודה טובה מאוד.

תראו מי בא לשיר את זה. אברהם טל, איילה אינגדשט, "הדג נחש", מוקי, קרולינה, רעות יהודאי, אודיה קורן ונתן דטנר (מ"ציפורי לילה" בגל"צ, כאן כהורים) ויאיא. בין השירים יש שש רצועות שבהן הילדים מדברים על עצמם ושאיפותיהם.

יניב שמעוני, המאייר של סדרת "הדוד אריה", אייר יופי של איורים לעטיפה ולחוברת המילים. איזו נחת.