זהו אלבומו העשירי של אהרן רזאל, בן למשפחה מוזיקלית – אחיו הוא יונתן רזאל ("קטונתי מכל החסדים") ובן דודו הוא הכנר המחונן ניצן חן רזאל. אהרן רזאל הוא מחלוצי "הזמר היהודי החדש", זרם שעזב את הניגון החסידי הקלאסי ואת הלחנת הפסוקים הסתמית ופנה לעסוק בתכנים יהודיים ואמוניים, כתובים בלשוננו.

בתחילת דרכו, הקפיד רזאל להופיע בני קהל חילוני וגם כיום המוזיקה שלו נשמעת היטב באוזני כל המגזרים, למרות הסממנים היהודיים המובהקים שמתגנבים אליה לפעמים. הוא כונה "אביב גפן של הדתיים" ולא בטוח שהיה מאושר מזה. להיטו הגדול "מה עשית היום", (2011), היה אחד השירים הבולטים באותה שנה והושמע מאות פעמים ברדיו. בשנים האחרונות קבע רזאל את מושבו  בבית המדרש והאלבום הזה מדבר על זה.

וניכנס לעניין: "קבעתי את מושבי" (בבית המדרש) הוא אלבום קונספט המתאר את הקו הרוחני של רזאל. מדובר בדבקות חסרת פשרות בלימוד בית המדרש, גמרא, מחשבה, מוסר, קבלה. אי אפשר שלא להתרשם מהחומרים שרזאל מציג בדיסק הזה. למרות שבשיר הנושא הוא דוחה פנייה להיות שליח במקום נידח כדי לקרב רחוקים, את "את אחי אנכי מבקש", של יוסף ואחיו, הוא לוקח אל ימינו ומבקש את אחיו החילונים, מחפש את הדרך אליהם.

ב"עיקר הניגון", כבן לוי גאה, הוא מדגיש את חשיבותו של הניגון כמחבר שני דברים, ("כי התחברות שני דברים הוא על ידי ניגון") וזה עניינם של הכליזמרים בחתונות.

בשיר אחר, הלמדני שבהם, הוא מספר: "שאלו פעם  את הרב שך למה אומרים 'שלא עשני גוי'/  ולא אומרים 'שעשני יהודי?'/ ענה הרב ואמר 'הקב"ה עושה שלא תהיה גוי, אבל א ת ה עושה שתהיה יהודי". את זה רזאל מפתח לתשובה על מדוע אומרים "שלא עשני עבד" ולא אומרים "שעשני בן חורין" – הקב"ה עושה שלא תהיה עבד, התורה עושה שתהיה בן חורין. וגם: "'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר'/ פתאום הרגשנו את האור שבתורה/ הקב"ה נטע בנו את האמונה/ אבל אתה צריך להיות בשמחה".

מלבד שאלה זו, והשאלה הנצחית – מתי כבר תבוא הגאולה? – אין באלבום הזה עוד שאלות מהותיות, משל הכול כבר ברור ונהיר וחבל שכך.

הלחנים של רזאל יפים וכובשים ויש פה גם דואט מרטיט שלו עם דוד ד'אור – "השקיפה". הפקה מוזיקלית – רזאל ואבי טל.