חוץ  מפעלולים על שם משפחתו (איתי בורג קטן במערכת), בורג הוא מוזיקאי, שיוצר, חי ופועל ביפו. בזמן שנשאר לו מזה, הוא עובד כטייס של מטוסי מנהלים. תודו שכזה עוד לא היה לנו. הוא משתתף בהפקת פרויקטים מוזיקליים שונים, הבולט שבהם – פסטיבל הטכנו-האוס "גראונדד".

בשנים האחרונות, פיתח בורג מכונה מוזיקלית מופלאה, המבוססת על מחשב וגיטרה .MIDI מדובר בגיטרה רגילה, שנראית כמו מחשב עם צוואר ויכולה להישמע כמו כל כלי – עוד, כינור, סינטיסייזר ואפילו יכולה לייצר הרמוניות שירה. מוג נייד כזה. רואים את זה בקליפים שלו וזה נראה ונשמע מדליק. הכלי הזה הוא ציר מרכזי באלבום "קטן במערכת", בעצם e.p – שישה שירים, אחד מהם, "ריקדי", מופיע גם כקליפ מהופעה שמארחת את מבצעו המקורי, ישי לוי.

חיים לרוז, אחד ממפיקי העל שפועלים בארץ, הפיק ועיבד, יחד עם בורג, מין תערובת של רוק-אלקטרוני-אתני. המוזיקה המזרחית-אסלית מקבלת פה בעיטות רוק אלקטרוניות והתוצאה, מוכרח לומר, מרהיבה.

הטקסטים הרבה פחות. לצד שיר נוקב ("ג'לבייה") על מר גורלו של דייג מיפו, שגורש, אבד וחזר, יש פה לא מעט ירידות מתח. נדגים: מצד אחד: "מעל העיר הנשרים חגים בנחת/ הנשרים חגים בחרבות בורקות/ ביום סגריר הנבלות שותקות בפחד/ מאתמול בהיר אל דמדומי הסוף", ("דמדומי הסוף") – שפה חצי-גבוהה, דימויים ואווירה. מצד שני: "ואני מרים ידיים/ מעדיף לשתות לחיים/ די נעים לי בשמים/ רוח נושבת קרה// בואי אתי נצא בערב/ תעזבי ת'חור בגרב/ המגל הפך לחרב/ רק עוד קיסם למדורה…", ("היום האחרון") – טקסט נמוך, עם מרדף מתאמץ אחרי החרוז.

טסתי עם בורג את הדיסק הזה. הגעתי בשלום. לא בטוח שמאוד נהניתי.