מאיר בנאי, שטרית-לרוז-אלמליח, אתי אנקרי – אלה ועוד גילו לאחרונה את שירת תור הזהב בספרד של ר' יהודה הלוי, אבן גבירול וחבריהם. כולם נהדרים, אבל איש מהם לא פרץ דרך כמו ברי סחרוף ורע מוכיח, עם "אדֻמי השפתות" שלהם, משירי אבן גבירול. איש מהם לא חג את 180 המעלות האלה, כמו ברי ורע. סחרוף ומוכיח לא הגיעו לחומר הזה ממעמד  של "מתחזקים".

אחרי הרוק הכבד והמחוספס, החיבור עם פורטיס, "מינימל קומפקט" ואלבומי הסולו המופלאים, הגיע ברי סחרוף למפגש הבלתי נמנע עם את החפירה שלו והתחיל לחפש שורשים. אמיתיים. ברוס ספרינגסטין הוא נפלא, אבל מה לו ולשורשים של סחרוף. זו פריצת הדרך של "אדמי השפתות" וזו, בעיניי, החשיבות הגדולה של הדיסק המופלא הזה. סחרוף, היום כבר קונסנזוס, משאיר שער פתוח לכל הקשת – מנינט, עבור ב"איפה הילד" ועד קובי פרץ. שנים שאני תובע כאן מ"מלכי" הזמר הים-תיכוני לנטוש את תמלילני הקופנקציה ולעבור לשיר חומרים אמיתיים כמו של… אבן גבירול. עכשיו הקריאה הזאת מקבלת תנופה גדולה מסחרוף ומוכיח.

ההישג השני של "אדמי השפתות" הוא בהיקף ובעמקות של העיסוק בשירת אבן גבירול, מהבולטים במשוררי תקופתו ובכלל, שמת צעיר מדי, לא לפני שהטיח בסביבה את כל האמת שלו. בהיבט הזה, של אדם שהולך עד הסוף עם האני-מאמין שלו, לסחרוף ומוכיח יש מכנה משותף גדול עם אבן גבירול.

הדיסק הזה, 12 שירים, הוא חבילה שלמה של תרבות. למעשה, מדובר בספר-דיסק. הספר מלא בחומרים מרתקים על חייו של אבן גבירול, כולל צילומים של מה ששרד מכתביו המקוריים. הפרופ' חביבה פדיה צירפה מאמרים ופרשנויות לשירים וכל האווירה מכניסה אותך מיד לתקופה ההיא בספרד, כשמשוררים היו בני חסות של מממנים וחיו על משבצת התכנית האמנותית במסיבות חשק ושירה.

בשיר "מליצתי בדאגתי הדופה/ ושמחתי באנחתי דחופה…", כל החריזה מסתיימת ב-"פָה". כותבת פרופ' פדיה: "מאיר אריאל, בשיר הטרמינל שלו ("העין הקלופה, הצלופה,השלופה, הפרופה…" – ב.א), ללא ספק אינו רק משתעשע בחריזה, עת הוא מדבר על העין שלו היורקת דמעות, אלא הוא מצוי בדיאלוג מהותי עם אבן גבירול.

סחרוף ומוכיח הלחינו את כל השירים, למעט "שער פתח דודי" – לחן מסורתי עממי ו"שלום לך דודי", בלחן המוכר של מוחמד וואהבי. העיבודים וההפקה המוזיקלית של רע מוכיח הם עבודה מופלאה של התאמות וכיוונים. שמעתי בתופים הלמות פרסות סוסים, שמעתי בחצוצרות תרועות מלחמה, שמעתי בכינורות את הקינה של אבן גבירול על מצב האומה בגולה, הגעגוע הגדול לארץ ישראל ומצבו האישי הירוד, גופנית ונפשית. העיבודים מחברים את השירה העתיקה (בת יותר מאלף שנה) לזמננו.

במוזיקה של סחרוף ומוכיח, נפגשת תרבות ספרד המוסלמית עם התרבות היהודית, שתי תרבויות גבוהות. הם משתמשים בעוד וכלי מיתר, יחד עם אפקטים אלקטרוניים. מסלסלים על גיטרה חשמלית ומחברים את הכול לאוזן של היום. לא שצריך להתאמץ מדי – הטקסטים של אבן גבירול רלוונטיים היום מתמיד.

מושלם.

"בחייכם אדמי השפתות", "מליצתי בדאגתי הדופה", "שפל רוח", "מה לך יחידה", "ובכן היה לאין", "שער פתח דודי", "כתב סתיו", "שוכני בתי חמר", "ולב נבוב", "שלום לך דודי", "תבורך מבלי קצה", "האימה תתכבד".