אלה דורון חדשה אצלכם באוזן, אבל יש כבר מאחוריה זמן-במה לא מבוטל. היא הופיעה עם להקה מכסיקנית, הייתה זמרת הליווי של מוש בן ארי והשתתפה בפרויקטים נוספים. עכשיו היא מחזיקה אלבום בכורה – אלה נגד ההר. אפשר לקחת את השם הזה כפשוטו – אלה דורון מתמודדת מול איזהו הר שהחיים זימנו לה. מי מאיתנו לא? תוכן השירים תומך בהשערה שמדובר כאן באיזה מאבק מול כוח גדול ממנה. הצליחה? אתם תגידו.
הטקסטים שלה טובים, עמוקים ובאנגלית. זוהי הזדמנות להסביר עמדה. למרות שליטה סבירה באנגלית, אני לא נכנס לטקסטים כאלה של אמנים ישראליים. לא משום שאנגלית אינה שפה רשמית בישראל, אלא בגלל שלא לכל מאזין יש יכולות להבין מה שר כאן האמן. אם אמן ישראלי חייב (מסיבותיו, ואני מכבד אותן) לשיר באנגלית ורוצה להיות מובן, יטרח נא, יוסיף כמה לירות ויצרף תרגום לעברית בצד הטקסטים שמופיעים בחוברת המילים. לא? אז לא. הגילוי הנאות הזה אינו מעלה ואינו מוריד מאיכותה או מרדידותה של כל יצירה שהיא.
המוזיקה של אלה דורון קלילה בהרבה מתוכן העניינים. היא עושה פופ אלטרנטיבי, מעובד לעילא בידי גיל לואיס וניר גבע. חומר מקפיץ, קליט ומאוד נעים לאוזן. לדורון יש את כל החבילה: שירים טובים, הגשה מקצועית, קול מצוין, הפקה נהדרת ושורה עצומה של עורכים מוזיקליים, שבויי-ריאליטי, שימשיכו להתעלם ממנה ומשכמותה ולתת לדברים יפים כאלה לעבור לידם ולהתפייד.