לפני שנתיים, "הקרטל" הוציאו אלבום בכורה, "זימה" שמו. זה היה אלבום שמח שנוגן בידי הרכב שמח ועשה אלקטרו-רוק-פופ מצוין, עם פזילה גדולה לפאנק. "רציתי לשים לך דיסק" ו"רוקדת עם כולם", שני שירים מצוינים, שמו את "הקרטל" בנקודת פתיחה טובה מאוד.
עכשיו הם נותנים את "עם כל מה שהיה". עדיין אלקטרו-רוק-פופ מצוין, עדיין פאנק, אבל החבר'ה יותר כועסים הפעם. הרבה יותר דיסטורשן. יונתן גלילה ויקיר בן-טוב, לב הלהקה, באו לפה במצב רוח שונה קצת. שיר על בחורה חדשה בעיר שפורקת עול, שיר על נטישה באמצע הלילה באמצע נתניה, שיר אסקפיסטי שמציע להתעלם מהמציאות המאיימת, ושיר על הסוף: "…ואת כבר מבינה שאני רואה שנים קדימה/ חומות אצלי נופלות והקירות זזים הצדה/ נכון היו לנו לילות/ היינו כמו שיכורים/ ואם לומר את כל האמת/ היה טוב וטוב שזה מת/ רואים את הסוף…", ("רואים את הסוף"). לא באמת שמייח.
אבל גם האלבום הזה טעון באנרגיות הנכונות. ההגשה שלהם מביאה סאונד שירה של להקה מחו"ל וטוחנת את השירים כמו שצריך. גלילה ובן-טוב עושים הכול ביחד: כותבים, מלחינים, שרים, מנגנים הכול, מעבדים, מפיקים ואפילו מעצבים את העטיפה. כישרונות גדולים, שהצליחו לדלג מעל מלכודת הדיסק השני, עם שירים מצוינים והגשה ראויה.