הראל מויאל, איך לומר, מבסס את הקריירה שלו על דריכה במקום. שום דבר משמעותי לא מתרחש בגיטרה של זוכה "כוכב נולד 2". הכול בסדר. הכול במקום. הכול נחמד. נחמד מדי.
לבד מהבלחות נדירות כמו "לילה בכפר", ששילב היטב בין רגשותיו הפנימיים לחיצוניותו המג"בית, מויאל מעדיף לשבת בסלון של ההורים, לשיר שירי אהבה סכריניים ולהתפעל מבתו החמודה. ייאמר מיד: אין כל רע בזה, להפך, אבל למה להוציא על זה דיסק? מצד שני, "ספינת זיכרונות" של נתנאלה הוא שיר מליגה אחרת ומויאל מבצע אותו ברגישות הראויה. מצד שלישי, זה שיר אחד מ-11 וגם הוא קאבר.
קשה לומר על מישהו שהוא הבטחה שלא מתקיימת, אבל הנה, אמרתי את זה. בדיסק החדש שלו, מויאל ממשיך לדשדש במקומו הנוח, לכתוב ולבצע שירים סתמיים שלא מניעים אצל המאזין שום תנועה במוח. מתחשק לצעוק לו – תגיד כבר משהו.
בוויכוח שניטש בזמנו על "כוכב נולד 2", ומעניין היום בדיוק שתיים וחצי נשים שלא הצליחו להתבגר, למי הגיע לזכות, למויאל או לסקעת, נראה שהתשובה היא עדי כהן.