מאור כהן התחיל לשחק עם המוזיקה בגיל צעיר מאוד והיא נתנה לו. הוא הוביל את "זקני צפת" בארבעה אלבומים, עשה את "הזבובים" עם דן תורן, "הבליינים" עם אורן לוטנברג, "ראות" עם רע מוכיח, להקת "ישראלים/פעולה/סקס", חתך בדרך לאלבום נהדר משירי שארל בודלר והוציא גם אלבומי סולו. כל זה הכתיר אותו מזמן כשטותניק-רוק בכיר. עכשיו, לרגל 20 שנה לחברת התקליטים "נענע דיסק", ועוד כמה רגלים, עושה כהן סיכומון ביניים עם "דיסקגרפי" – אוסף כפול עם 37 תחנות קריירה וסוכריות אינספור.

כבר בעבר נחשד כהן כממשיכם הרשמי של לנון ומקרטני בארץ הקודש. למעשה, אם יש מישהו בישראל שיוצר קרוב יותר לחיפושיות מחמי רודנר, זה מאור כהן. ההלחנות שלו נותנות מלודיות עם הצבע המיוחד ההוא, שכולם מחפשים לשחזר. כהן לא מעתיק, הוא פשוט מלחין כך וגם כותב ושר כך. שימו עוד קצת מתכת בקולו וזה מתקרב לרגיסטר של לנון. ההוא עושה שיר מכל דבר, דגש על כל דבר. מי שגדל על ברכי הביטלס מגלה בכהן גאונות שמצליחה לשבת ממש על הצליל האהוב ההוא.

הטקסטים שלו פשוטים, מלאים בנונסנס ובמסרים סמויים וגם זה מזכיר לא מעט את הלהקה מאבי רואד. היום גם השטויות המפוארות של "זקני צפת" המוקדמים נשמעות טוב. "דיסקגרפי" מחביא גם כמה מערכונים מטורפים, כמו שרק כהן יודע לכתוב.

כמה שהוא משובח, בכל זאת שני שפיצים בולטים עוד יותר באוסף הזה:  א. השירים מתוך "פרחי הרע" (2005) של שארל בודלר, שכהן הלחין לתרגומיו המופתיים של דורי מנור. למשל, "את נשגבה לי": "את נשגבה לי כמו כיפת שמי אפלה/ הו כלי מלא עצבות, הו שתקנית גדולה/ ככל שתחמקי יפה, אוהב יותר/ את נזר נהדר שאת לילי עוטר…". בדיסק ההוא עשה כהן מלאכת הלחנה יוצאת מהכלל, שונה לגמרי מהרגיל אצלו. כאן יש ל"פרחי הרע" שלושה נציגים.

ב. השירים מתוך "שירים של מלחמות" של "הבליינים". הדיסק הזה יצא ב-2003 והדהים את כל שומעיו בצליל המתקדם שלו וברעיונות התוכן והמוזיקה שהקדימו את זמנם בגדול. ב"דיסקגרפי" כלולים מזה "שוביניסט" ו"הכול יכול".

חוץ מזה, יש פה: "הכי יפה בעולם", "שישי שבת", "מה ידוע על היום הזה", "רק אל תלכי", "איזה אחלה עולם" (עם גידי גוב), "השכן", "זה נכון", "טוב לנו יחד" ועוד המון שירים מצוינים. ביניהם גם ארבעה שירים חדשים שנכתבו לכבוד האוסף הזה.

התענגתי ביותר.