עמיר לב בהופעה, מה עוד אפשר לבקש. לב הוא משורר המצבים הטוב ביותר שחי היום בארץ. מצבי מציאות של יום-יום קשה. אין לו זמן לפנטזיות, כי הוא עסוק בהתמודדות עם מה שמבטו המפוכח מגלה. הו, העצב המתוק. לב מדויק עד הניואנס של המבט שלה, כשהיא אומרת לו "חבק אותי חזק" והולכת.
משפט מפתח: "…העצב בא והולך/ עכשיו הוא בא…".
למה: כי המינימום זה המקסימום החדש ולב הוא הנביא של זה. לב אוכל את הבמה כמו שלא שמעתם מאף אחד. החספוס המנסר של הקול שלו יכניס את המרור שלכם לפרופורציות. באמצע ההופעה הוא מעלה לידו את גבע אלון, גיטריסט-על ובהמשך גם את ברי סחרוף, על-על. ואז, כששלושתם עומדים שם ונותנים את "כבוי", אפשר לשמוע שלוש גיטרות צורחות מרוב הנאה.