ביקורות מוסיקה
"שרים הדודאים 2" – ישראל גוריון, אסף אמדורסקי וחברים
האלבום "שרים הדודאים" הראשון הצליח מאוד. מה אני אומר מאוד, הרבה מעבר למצופה. מסתבר שגם בעידן הטראפ (זה טראש-ראפ? הבנתי
"שירים מבית אבא" – סי היימן ואלעד שודלר
אם יש תשובה לשאלה "איך עושים אלבום קאברים?", בדיסק הזה נמצאת התשובה. סי היימן התחילה להופיע עם החומר הזה לפני
"כך הולך הרוח" – יזהר אשדות
ב-2012, הוציא יזהר אשדות אלבום חדש – "עניין של הרגל". רוב השירים בו נכתבו (כרגיל) על ידי אלונה קמחי. כך
"חשמל מהשמש" – עמיר לב
פעם בכמה שנים, יוצא עמיר לב מהשאנטי הגלילי שלו ושם כמה שירים על תקליט. איש מאוהביו, ואני אחד החזקים, לא
"גרייניק ©" – אבי גרייניק
14 שנים חיכה גרייניק מ"ימים של שקט", אלבומו הראשון ועד זה שכאן. טוב, הוא גם שחקן תאטרון וקולנוע ועוסק בעוד
"אוהב להיות שחור" – טוני ריי
טוני ריי הוא אגדת רגאיי ישראלית. הוא נושק ל-70 ונשמע רענן כמו שנשמע כשהתחיל להקפיץ אותנו בסוף שנות ה-60'. זהו
"זיכרונות מגרמניה" – שלמה הוניג
הנה סיפור: ימי ניסן, שנות ה-90' של המאה הקודמת, קיבוץ חפץ חיים. שלמה הוניג מגיע לבית סבו וסבתו, מרדכי ומרים
"מוסיקה לפרסומות" – הילה רוח
השתדלתי. באמת שהשתדלתי. הקומוניקט מהיח"צנית הציע שמדובר פה בנסיכת האינדי הישראלי. משהו אלטרנטיב בהארד-קור של האלטרנטיביוּת. אז לקחתי איזה
"וולקאם טו איזראל" – הדג נחש
איך שראיתי את שם האלבום החדש של הדג נחש, חשבתי לעצמי: או-קיי, נגיד שהגעתי לישראל בלי לדעת עליה כלום
"גם זה יעבור" – טונה, 2015; "טונהפארק" – טונה, 2017
כשהראפ הגיע מארה"ב לארץ, הגיע אתו גם הצורך של הראפר לקרוא לעצמו באיזה כינוי. כך יעקב שמעוני נהיה "סאבלימינל",
"עאפאכ" ("בחייך") – גוסטו
גוסטו, מהיוצרים המסקרנים שפועלים כאן, עושה דיסק רביעי – כולו במרוקאית, שפת-אם בשבילו. "הבית שלי בישראל", אומר גוסטו, "ומרוקו תמיד