ב"לילה בלי שינה" נותן נועם פנחסוב מופע מזוקק של עצב ואובדן. עלעול זריז במילות השירים יגלה מיד את: הזמן עובר ואין לזה מרפא, צריך עכשיו לקום ולעשות הכול רגיל כאילו כרגיל, אוזל ומתרוקן, משהו בי מת ועוד לא נגמר, אני הולך לעולמי וכך הלאה – מבוא לדיכאון קשה. לא ברור מהדיסק מי אבד לפנחסוב, אבל זה היה בשבילו תהליך ללא נשוא והוא עשה מזה דיסק.
השירים מולחנים מאוד דומה ובקצב אחיד, איטי ומטריד. הקול הטוב של פנחסוב לא מצליח להוציא את השירים האלה מיגונם המובנה. תשעה שירים, כולם שלו, למעט "שיר בין ערביים" המופלא של גפן ויידוב, אותו מבצע פנחסוב ללא דופי, עם עיבוד בנג'ו מעניין. רואה, פנחסוב? ככה כותבים שיר עצובים מבלי לעקור למאזינים את הלב.