התלהבתי מאוד מאלבום הבכורה של בשמת, שיש לה גם שם משפחה – טובאל. "יוצאת מהקו" הוא אלבום בכורה שהיא חלמה עליו יותר מעשר שנים. אם אתה מחזיק חלום זמן ארוך כזה, אתה תגיע. מהיח"צ אני לומד שבשמת משמשת כמנהלת מוצר בחברת היי-טק, שזה כנראה משהו המחייב אסרטיביות וקשיחות ובערבים, היא נותנת את הלב בהופעות ברחבי העיר. סתם עיר, לעולם תל אביב היא. יחד עם כל הביטחון העצמי הזה, בחרה בשמת לצאת מהקו דווקא עם ותיקים ומנוסים: יהלי סובול ("מוניקה סקס") ייעץ לה בטקסטים שכתבה (והלחינה) ואהובה עוזרי הפיקה את השירה ומנגנת על הבולבול-טרנג המפורסם ההוא.
אהבה-פרידה-אהבה-דחייה-אהבה וגו'. זה כנראה לא יפסיק להעסיק כל כותב המכבד את עצמו ושומעיו. בשמת כותבת ושרה על זה בקולה המתכתי והצלול, מה שמשרה על כל העניין איזה נופך ענייני. "תתעורר, תראה אני בורחת/ רחוק ממך/ תתעורר, אתה כאן לבד…", ("גם מהראש גם מהלב"). כמו פתק שהיא משאירה על הכרית ונעלמת, אבל לא כתוב בו "זה-לא-אתה-זה-אני" ואין בו התבכיינות של סוף קשר. קול המתכת שלה חותך את זה מאוד קר.
הכי מצא חן בעיניי "קצוות פתוחים": "הדברים שלא סגרתי/ עמוק בחול הטמנתי/ מה שלמחר השארתי/ שולח את ידיו/ עולה לי על הגב/ מכביד עליי עכשיו//…המילים שלא צעקתי/ לעצמי השארתי/ שיסתדר לבד חשבתי/ רודפים הם אחריי/ עולים לי על הגב/ כבד לי עכשיו// קצוות פתוחים/ חוטי חיי שמסתבכים והולכים…". כמה מדויק.
עיבד והפיק מוזיקלית יאיר רובין, שם לא מוכר לי, שניגן גיטרות, קלידים, בס ומלודיקה, תרם קולות ועשה עבודה מצוינת בכל התחומים. אהובה עוזרי מתבלת את זה עם הצליל המיוחד של הבולבול-טרנג ונותנת עוד טוויסט לרוק הרך של בשמת.