ניב דמירל, זמר-יוצר, הוא בוגר העונה השלישית של "דה ווֹיס". סיים במקום הרביעי, למי שדחוף לו. אני לא יודע מי זכה שם במקום הראשון, אבל את דמירל הם החמיצו. בענק. "בין הסימנים", אלבום הבכורה שלו, מחזיק תשעה שירים מצוינים ואיזה כיף לפרגן.

דמירל, וזאת מחמאה ילד, מזכיר לי את שלמה ארצי הצעיר, בדיוק כשהתחיל להתקלקל לו הקול. לא מזכיר במובן שהכתיבה או הביצוע דומים, אלא שאני יכול לשמוע את ארצי שר שירים כאלה. המילים לא דומות, אבל המבט על הדברים מזכיר מאוד. יש פה שלושה אנשים: איתן דרמון, אורי בן ארי ודמירל עצמו, שכתבו והלחינו את מרבית השירים. למשל: "כשראיתי אותך נשרטו לי הכנפיים/ ומאז אני לא יכול לעוף/ זה כואב כי את לא שלי עדיין/ בקושי זורקת חיוך…", ("הכול נרגע"). עכשיו תעצמו אוזניים רגע ודמיינו את שלמה ארצי על הטקסט הזה.

דמירל שר את זה בקול חרוך מעט, אבל יש לו מנעד עצום, עד גבוה-גבוה. הוא גם יודע לרחף לתוך מאוואלים מקסימים, אבל הוא ממש לא מזרחי-בכוח ולא מסלסל-בפועל. המלודיות יפהפיות, יושבות יפה על הטקסטים ולמרות שהרבה מהליווי הופק פה מקלידים, זה נשמע מלא ושלם.

אהבתי מאוד.