דור דניאל הוא המאמי החדש, אבל יש בו הרבה יותר מזה. כל מי שמדבר על העברת השרביט מהראל סקעת לדור דניאל, מדבר שטויות. סקעת הוא מבצע נהדר (בקרוב דיסק שני), אבל אין מקום להשוואה. דניאל מחזיק בעצמו קול מצוין וביצועים מרגשים, אבל הוא גם יוצר נהדר וכאן יתרונו הגדול.

הוא התחיל את הדרך כיוצר מאחורי הקלעים, עם "אהבה קטנה", שכתב לשירי מיימון ו"משהו ממני" להראל סקעת, שני מגה-להיטים, שרמזו על העתיד לבוא. העתיד בא עכשיו עם "בין החלומות", דיסק בכורה, 11 שירים מצוינים, שכתב והלחין דור דניאל, שניים מהטקסטים עם תמיכה ממאיר גולדברג, לא פחות. ה"לא פחות" הזה מאפיין את כל האלבום. דניאל הלך פה הכי גדול שאפשר והליקון היו מספיק חכמים כדי לזרום עם הכישרון הזה.

תרשמו את זה: שני מעבדים מוזיקליים, וגם דניאל בעצמו, שניים-שלושה זמרי קולות, סט מלא של פסנתר-קלידים-גיטרות-תופים-כלי הקשה, שלושה נגני כינור ראשון, שלושה נגני כינור שני, שלושה נגני ויולה, שלושה צ'לנים. לא מדובר בסיכום כללי, זו הרשימה לכל שיר. דניאל הוא מוזיקאי מקצועי, שמתכנן את הצליל שלו ומגיע אליו, יעלה כמה שיעלה.

הטקסים בנויים כולם מעולם היחסים, כולם נכתבו לבחורה, אולי אותה בחורה. פעם הוא עוזב אותה, פעם – היא אותו ולהפך. מין מורכבות שצולחת בהצלחה את האוזן בת ה-12 עד 22. זהו בולשיט מתוחכם, כמו שכותבים היום ואין מה לבוא אליו בתלונות בעניין הזה.

הלחנים הם אופרה אחרת. דניאל הוא מלודיסט אדיר, עם חיבה מובהקת לחצאי טונים ויכולת מוכחת בכיבוש פסגות של מצעדי פזמונים. כמות ההשמעות לה זכה ברדיו היא חסרת תקדים, גם אם זוכרים ששלמה ושלום עדיין מתהלכים בינינו. הוא מגוון, שר גבוה ונמוך, הלחנים יפים מאוד, נקלטים ולא נמאסים. כמו שנאמר – מאמי.