במרס 2002 התכנסה להקת "תיסלם", ממייסדי, בוני ומקימי, להופﬠה מאוד חד-פﬠמית ואף סודית למהדרין בפני 700 חברים. זה היה
שרון טובה לוי למדה מוזיקה בתיכון והמשיכה ב"רימון" לקומפוזיציה ועיבוד. זכתה ב"רוק רימון" ב-2010 וזה לא מפתיע אותי. היא
שמרית אור, בתו של המשורר יעקב אורלנד, היא משוררת ופזמונאית מחוננת, שכתבה מאות שירים, ביניהם – מיד תראו –
לפני ארבע שנים, הוציא שמעון בוסקילה את "מחפש חבר קרוב", דיסק בכורה פנטנסטי והוכחה ניצחת שהאיכות יוצאת לאור בכל
שם טוב לוי הוא אחד המוזיקאים המשובחים שפועלים פה. למרות זאת, בעולם הפאסט-פוד של "כוכב נולד", זוכה לוי למעט
בשלוש השנים האחרונות, יצא שלמה גרוניך למסע מרתק אל המקורות. מקורות היהדות. הסתובב במשלי, בתהילים, עבר במסכת אבות, עשה
לא אתם, ובטח שלא שלמה ארצי, צריכים את ההמלצות שלי לדיסק חדש של האמן הכי ישראלי שיש כאן. החדשות
היותר מבוגרים מביניכם ודאי לא יוכלו לשכוח את החייל הצעיר, שעלה על במת פסטיבל הזמר הפזמון, אי שם לפני
שלומי שבן, קמצן ידוע בשחרור יצירותיו הנהדרות, מוציא אלבום אחת לשש-שבע שנים ומאמלל כך את כל מעריציו. גם אותי. במשך
כששלומי שבן מגדיר את הדיסק החדש שלו – "מגדל הפזמון" – כ"גרסאות אישיות לשירים של אחרים", הוא מתכוון לכל
אם יש מגיע בעולם הזה, לשלומי שבת ולפבלו רוזנברג מגיע. לכל אחד לחוד, ובעיקר – כשהם ביחד. לשמחה
שלום חנוך, לא באמת צריך לספר לכם, הוא ממייסדי, ממניחי, ממקימי ומבכירי, אם לא הבכיר ממש. מה שהוא שכח