ארכיון שנתי: 2018

      בזיכרון שלי, החצי השני של שנות ה-90' הביא איזו שממה לרדיו הישראלי. היו שירים, היו להקות, אבל

  בזיכרון שלי, החצי השני של שנות ה-90' הביא איזו שממה לרדיו הישראלי. היו שירים, היו להקות, אבל הכול נשמע

החדשות הטובות הן שאוהד שחר, יוצר ומפיק מוזיקלי, התקדם לאמצע הבמה ומוציא דיסק סולו ראשון. החדשות הרעות הן שיש בו

"שחורה", הדיסק של חן לב ארי, הוא מקרה מורכב וקשה. בעיקר, כי אני לא מבין אותו. בהחלט יכול להיות שהבעיה

מגיל 15, ברנוביץ' כותב, מלחין ומנגן. היום, בן 28, הוא יוצר מעניין, שאני לא בטוח אם הצלחתי לפצח. חוץ ממוזיקה,

האאוטסיידרים הם אבי אמתי – שירה, קולות וכל הלחנים והמילים, שרון הלחמי – גיטרות ובס, ירדן הרמתי – גיטרות חשמליות

עדי שחם היא חיית מיקרופון עצומה. קול חזק, מתכתי. היא לא שרה את הטקסטים שלה. יותר מתיזה אותם החוצה. בועטת

ראיתם פעם מהנדס מחשבים, שוויתר על קריירת הייטק לטובת עיסוק במוזיקה? תכירו, שחר כהן. שחר, תכיר, אנשים שלא מאמינים. טוב,

זהו אלבומה השלישי של מורין נהדר – זמרת, יוצרת ופייטנית, עם שם משפחה מדליק וקול יוצא דופן. נהדר מלחינה בעצמה

האלבום "שרים הדודאים" הראשון הצליח מאוד. מה אני אומר מאוד, הרבה מעבר למצופה. מסתבר שגם בעידן הטראפ (זה טראש-ראפ? הבנתי