ארכיון שנתי: 2019

אלבום הבכורה של מפרשים נכתב בעשור השני של המאה ה-21 ובשנות התשעים של המאה הקודמת. זה לא משהו רע, להפך.

שמיע הוא הרכב אינדי רוק נושך, שלא מפחד מלכלוך. פרויקט שחושף, בין סאונד גיטרות סמיך לגרוב חורך, רצף מנטרות שמספק

תרשמו לפניכם: יש רוקנרול בישראל והוא יושב בגרון של אחד, יונתן גרוסברג. גרוסברג הוא יוצר, מקים וסולן להקת "קדחת". הרוקנרול

חוץ  מפעלולים על שם משפחתו (איתי בורג קטן במערכת), בורג הוא מוזיקאי, שיוצר, חי ופועל ביפו. בזמן שנשאר לו מזה,

אלון גילרון מוכן להיות הוא ואל תעבירו את זה ככה. די מורכב להיות הוא. כדי לרכך את השפיצים, הוא מקדים

זהו אלבומה השני של טלי מן, זמרת-יוצרת. הראשון יצא לפני כשלוש שנים. לא שמעתי אותו. את "לא חוזרת חזרה" שמעתי.

נועה זילברמן, קול חדש, היא זמרת-יוצרת צעירה. מוזיקת המסע שלה היא רשמים מטיולים ומסעות שערכה בעולם והיא הספיקה הרבה. לפני

  שירן סעיד היא יוצרת-זמרת צעירה וזהו אלבומה המלא הראשון, אחרי ep שהוציאה אי שם אחורה, כפרויקט בתקופת לימודיה. אלבום

האלבום החמישי של רונה קינן, שבע שנים אחרי הרביעי. לא מפנקת. אם לסמוך על דבריה שלה, האלבום הזה הוא ניסיון

תכירו, נסטיה. יוצרת צעירה שהוציאה עכשיו אלבום קצר-נגן, עם ארבעה שירים, שכתבה והלחינה. היח"צן מצהיר ש"האלבום מתאר תהליך התעוררות… התמודדות

שני תהליכים עוברים על היצירה של עידן רייכל בשנתיים האחרונות (ספוילר: את שניהם אני לא אוהב). הגאונות המוזיקלית של רייכל